top of page

יום השם (Name Day) – הקשר בין קודש לחול, מסורת, מיתוסים ואגדות

עודכן: 23 במרץ 2022

לפני כל נסיעה לחול, במיוחד כזאת שמצריכה ממשקים עם גורמים רשמיים ומוסדות, אני בודק בלוח השנה המקומי האם ישנם חגים לאומיים או דתיים שמשביתים את הפעילות. את זה ניתן בקלות לבדוק תוך שימוש בלוחות שנה המתפרסמים במקורות שונים כמו: www.religionfacts.com או www.interfaith-calendar.org. המידע המתפרסם שם לשנים עתידיות, יחד עם מידע של חגים לאומיים מאפשר לתכנן את הנסיעה בצורה אופטימלית.

לפני מספר שנים תכננתי לנסוע לבולגריה לבדוק התקדמות בפרויקט בנייה שבו הייתי מעורב. הנסיעה תוכננה לחודש מאי. תמרנתי, בין יום העצמאות שלנו, לבין חג השבועות וגם, בין חג הפועלים (1 במאי), חג הצבא הבולגרי (6 במאי), וחג התרבות והכתב הקרילי (יום סבטי סבטי קיריל ומטודי). שמח וטוב לב, יצאתי לדרכי ובאמתחתי מטלות לרוב. מפה לשם, הגעתי לאתר בתאריך 21 במאי בתקווה לראות עבודה מתבצעת אולם, להפתעתי במקום רעש הפטישים ואבק באוויר נתקלתי בשלווה כפרית מבורכת ובניחוח של פריחה אביבית. "צאנו (זה המפקח מטעמי, שהוא גם השכן שלי), מה קורה היכן הפועלים?", שאלתי והוא ענה: "אה! היום זה יום St. Constantine & St. Elena . היום "קוצה" (שם חיבה לקוסטדין- הקבלן שלי) חוגג את יום השם שלו אז הוא והבריגדה לא באו לעבודה".

יום זה (21 במאי) באופן מסורתי נחשב יום שעשוי להיות יום ביש מזל ולכן, נהוג שלא לעבוד בו, כדי שלא להרגיז את הקדוש שעל שמו מצוין ונחגג היום, אם זה יום השם שלך כמובן. לך תסביר, שטסת 1,600 ק"מ ובדקת בלוחות שנה כדי שהנסיעה תהיה מוצלחת ויעילה... בכלל גיליתי שיש בבולגריה בפרט ובבלקן בכלל הרבה ימים שרצוי לא לעבוד בהם... עניין של קצב אחר.

במקרה או שלא, יום השם הנ"ל הוא יום מיוחד והוא נקרא גם חג הנסטינרייה (nestinarstvo) אבל, על כך אכתוב בנפרד, בפעם אחרת. בכל אופן, כך גיליתי שצריך במסגרת תכנוני הלו"ז להתחשב גם בימי השם .

ריקוד "על גחלים" המבוצע על-ידי "נסטינרים" בכפר בולגרי (Bulgari) שבסטרנדז'ה

אז מה זה יום השם?

"לכל איש יש שם, שנתן לו אלוהים ונתנו לו אביו ואימו", כך שרה חווה אלברשטיין את שירה של המשוררת זלדה, שהולחן על-ידי חנן יובל. כבר כאן, ניתן לראות את הצימוד של קודש לחול.

בעולם של הנצרות, בעיקר הקתולית והכנסייה האורתודוקסית המזרחית, חוגגים את יום השם עוד מימי הביניים. היות וימי השנה ב Calendar שויכו לשמות של קדושים ומרטירים, נעשה צימוד של כל האנשים ששמם הפרטי נקבע על-פי שם של קדוש ונגזרותיו. על-פי המסורת, כמו בחגיגת המימונה, בעלי השמחה (המארחים) אמורים להיות מסוגלים לארח את כל מי שיסור לביתם מבלי להיות מוזמן. זה יכול להיות נכון גם היום בעיקר באזורים כפריים. פרקטית, נהוג היום בעולם ה"מודרני", לארח את האורחים בבר, מסעדה ובבית אולם, כמובן שעל בסיס הזמנה והיכרות מוקדמת. זה מזכיר את חגיגת יום ההולדת אולם, בדרך כלל יהיו לאירוח (לכיבוד, לתלבושות, ולמוסיקה) סממנים מסורתיים ואפילו דתיים במקרים מסוימים.

כאמור, ציון יום השם היה מקובל במדינות אירופאיות רבות כגון: דנמרק, פינלנד, גרמניה, לאטביה, רוסיה ואחרות אולם, עם השנים והמודרניזציה, בחלק מהמדינות המסורת והמנהג לחגוג את יום השם הלכו ונחלשו. לא זה המקרה במדינות הבלקן, שם נהוג לחגוג את יום השם במסגרות משפחתיות או בין חברים.


להלן כמה דוגמאות:


בבולגריה

St. George's day (Гергьовден)

זהו אחד מהחגים המשמעותיים ביותר והוא מצוין בתאריך 6 במאי. המקור של חג זה נובע מחג פאגני שקשור לרועי צאן וחליבת ביכורים. השם גאורגיוס, מקורו מיוונית עתיקה ומשמעותו איכר. ביום הזה רוקדים מחולות עממיים מיוחדים, מקשטים את הבית בענפים של עץ האגס ועלי סרפד, מכינים מיני מאפה מיוחדים, שוחטים טלה ובדמו מציירים את סימן הצלב על פניהם של ילדים, כסגולה לבריאות והגנה מפני "עין הרע" ומקיימים ארוחה חגיגית. בסיומה, קוברים את עצמות הטלה בתל נמלים, כסגולה לריבוי ההמלטות ("כמו נמלים", מזכיר את " וְכַחוֹל, אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת הַיָּם" מבראשית, כ"ב). בכיכר הכפר נהוג להתאסף והצעירים פוצחים במחול עממי מהיר כסגולה לריבוי הבקר ולריבוי התבואה ואיכותה. השמות הרלבנטיים לחג זה הם: גאורגי (Georgi), גרגנה (Gergana), גאנצ'ו (Gancho), גנקה (Ganka) ועוד.


Tzvetnitza או Palm Sunday

מההיבט הדתי, זהו חג נוצרי החל ביום ראשון שלפני חג הפסחא. היות וחג הפסחא נחגג במועדים ניידים ואינו קבוע, גם חג זה נייד. נקרא גם Palm Sunday - יום ראשון של כפות התמרים והוא מציין את כניסתו של ישו לירושלים כמה ימים לפני הפסיון (מסעו האחרון של ישו אל הצליבה). החג הוא הראשון בסדרת מועדים החלים בשבוע לפני הפסחא, השבוע הקדוש, החותם את עונת התענית.

Lazarka
Lazarka

מההיבט העממי/מסורתי ביום הזה הנערות הצעירות מקיימות טקס שנקרא "Lazarouvane" וזאת בהתבסס על אגדה עתיקה המספרת על נערה שהתפתתה להינשא לדרקון תמורת הבטחות לעושר רב. הנערה אכן נישאה לו אולם, כעבור זמן געגועיה לביתה הישן, משפחתה וחברותיה גברו והיא בקשה לחזור לביתה. הדרקון הסכים אולם, הנערה שבינתיים גידלה זנב דרקון ולא הצליחה להסירו, נבהלה ומהפחד והמבוכה נפלה ומתה, בהתקרבה לביתה שבכפר. חברותיה, שמצאו אותה קברו אותה, ומאז מציינות נערות מידי שנה בריקוד מיוחד את האירוע הזה, בטקס מיוחד. בדרך כלל, המחול העממי הבולגרי מבוצע בריקוד מעגלי או בריקוד שורות אולם, ריקוד סמלי ומיוחד זה מבוצע כשרשרת אנושית המציינת נחש . ריקוד זה נקרא Buenetz והנערות נקראות Lazarki .

מהבחינה הסימבולית, טקסים אלו בסביבה הכפרית מציינים את המעבר מילדות לבגרות של הנערות הצעירות, שהגיעו לבגרות מינית וממועד זה הן כשירות להינשא. כמו-כן, העיתוי בתחילת האביב מציין התחדשות.


בסביבה "המודרנית" והאורבנית החג נחגג כיום על-ידי כל בעלי השם הפרטי שנגזר משמות של פרחים ועצים. ביום זה חנויות הפרחים עמוסות בעבודה ויש "סיבה למסיבה", לחגוג, להחליף מתנות ולשמוח. כמות השמות הרלבנטיים היא גדולה מאוד ואציין רק כמה:Tsvetelina or Tsveti, Trendafil, Trendafilka, Roza, Zyumbyul, Dafina ועוד הרבה אחרים.


ביוון וקפריסין

גם ביוון ובקפריסין היוונית, ימי השם נחגגים ב "חאפלה" שמחה ועליזה, בדומה לימי הולדת אולם, בשינויים מתחייבים (למשל בלי עוגה... ). לפי המסורת היוונית מהעבר הרחוק, מקובל שהרך הנולד יקרא על שם הסבים והסבתות וכך משמרים את השם, בשרשרת ארוכה לאורך הדורות. גם כאן, לוח השנה רצוף בימי שם עפ"י שם של קדוש או מרטיר (לפעמים יש יותר מאחד ביום נתון). יתכנו מקרים שהשם היווני נגזר משמות פגאניים עתיקים שאין להן מקבילה נוצרית ובמקרים כאלה נהוג לומר כי לאדם "אין יום שם", או שהוא חוגג את יום השם שלו ביום "כל הקדושים", All Saints' Day. לא נראה לי שיווני "אמיתי" יוותר על חגיגה כשיש אפשרות שלא לוותר. זה נראה לי בניגוד לאופי היווני ולשמחת החיים היוונית.


במקדוניה הצפונית

גם במקדוניה הצפונית נחגגים ימי השם עוד מהעת העתיקה. חלק מהמועדים בדומה למדינות הבלקניות השכנות וחלק באופן בלעדי מהתרבות והמסורת המקדונית. מבחינת המסורת, גם כאן זאת אמורה להיות חגיגה פתוחה לכל בבחינת "Кој дојде – Добредојде" (במקדונית) או בתרגום חופשי : "מי שבא – ברוך הבא".


בקיצור, בבלקן אוהבים לחגוג. רותמים את הדת, לצד המסורות העתיקות, מטבלים באווירה חגיגית, בגדי חג, ארוחה טובה הנשטפת במשקאות, והנה לכם "סיבה למסיבה". בצד המשכיות ושימור המסורת תוך מתן כבוד לערכים המאחדים את הקהילה, ניתן משקל גם לאינדיבידואל, תוך ציון שמו ואיחולי בריאות ואריכות ימים.





 

מעניין אתכם? רוצים לדעת עוד? להתעמק? לחוות? לטייל איתי בבלקן?

השאירו פרטים ב׳צור קשר׳ או הרשמו ל Newsletter שלי ונהיה בקשר



bottom of page