top of page

הרפתקאה (מתגלגלת) באזור הספר - דרום מערב בולגריה


מנזר סנט ג'ורג' שבין הכפר Gega לכפר Churilovo





הסופר והטייל Paul Theroux הטביע את האמרה :

. "Tourists don't know where they have been . Travelers don't know where they are going"

מפעם לפעם אני יוצא לשוטט בלי תכנית מוגדרת וברורה. מתוך סקרנות. את אזור הספר של דרום מערב בולגריה אני מכיר היטב ויותר מפעם אחת חיפשתי פינות נסתרות מחוץ למסלול הקלאסי. תמיד הופתעתי לטובה. אזור הספר נמצא במשולש הגבולות של בולגריה, יוון ומקדוניה הצפונית.


נסעתי לכיוון העיר Petrich ומשם בכביש 198 מערבה בתוואי שמקביל לנהר ה Strumitca . מדרום מתרומם רכס הרי Belasitsa. קצת לפני נקודת הגבול עם מקדוניה הצפונית פניתי ימינה בכביש המטפס לכיוון הכפר Gega. הפרש הגבהים עד לכפר הוא כ 600 מטר ולאט לאט תוך כדי טיפוס מתגלה נוף קסום של ההרים מסביב. ממערב, מעבר לגבול, אפשר לדמיין בעמק את הקרב המכריע "קרב בלאסיצה" (שנת 1014), בין הצאר הבולגרי סמואיל לבין הקיסר הביזנטי בסיליוס ה - 2 שהביא בסופו של דבר לחורבן הממלכה הבולגרית הראשונה.


כשהגעתי לכפר, פגשתי בצידי הדרך אשה זקנה המוליכה חמור עמוס לעייפה.

"יום טוב", ברכתי את האשה.

"יום טוב,-לאן אתה", ענתה.

"אני נוסע למנזר. את חושבת שהמקום פתוח?", שאלתי.

"לא -אתמול היה פתוח כי אתמול ציינו את Zadushnitza אבל היום סגור".

"איפה גר הנזיר האחראי"?, שאלתי.

"הוא מהכפר השכן, Kukurahtchevo".

"תגידי, אני יכול לצלם אותך, יחד עם החמור"? שאלתי.

"את החמור - אתה יכול לצלם, אני לא מצטלמת כל-כך טוב", ענתה.

"יום טוב שיהיה לך", ברכתי אותה, ממשיך בדרכי.




החלטתי לנסוע לכפר השכן, אחרי שאבקר במנזר, ולנסות למצוא אותו. חשוב שאתקשר איתו ישירות. אולי כך אוכל לתאם איתו הגעה בעתיד.


איפה זה?

הכפר Gega ממוקם כ - 10 ק"מ מהגבול עם מקדוניה הצפונית. זהו אזור ספר מיושב בדלילות, כמה עשרות תושבים בכל כפר באזור, קרוב למשולש הגבולות של בולגריה עם יוון ומקדוניה הצפונית. האזור כולו היה מוגדר במשך עשרות שנים כאזור גבול ולא היה נגיש אלא באישור מיוחד. הכפר נמצא באזור שנקרא Ograzhden Planina, בחלק הדרום מערבי של בולגריה והאזור ההררי הולך ומגביה אל מעבר לגבול עם השכנה מקדוניה הצפונית. בדרך לכפר עצרתי בנקודת ביקורת של פטרול של מג"ב הבולגרי. הם לא רגילים לראות אנשים עם רכב בעל לוחית זיהוי שלא מהאזור (הרכב שלי היה עם לוחית רישוי של ורנה..). לאחר בדיקת מסמכים קצרה הורשתי להמשיך בדרכי.


המנזר


הנסיעה במעלה הגבעה לכיוון הכפר ארכה כמחצית השעה היות והכביש משובש וגם מעת לעת עצרתי לנשום אויר נקי, להתבשם מריחות החורש, זמזום הדבורים וציוץ הציפורים. בשולי הכפר, ירדתי בכביש צר ופתלתל, שהפך לשביל עפר המוביל למנזר St. George. הדרך אינה מיועדת רק לרכבי שטח אולם, עבירותה בזמן גשם מוטלת בספק ולרכבים נמוכים עשויה להיות בעיה. יתכן ויהיה צורך ברכב גבוה או 4x4. הקטע שאינו סלול הוא באורך של כק"מ. מאמצע הדרך תצפית יפה על המנזר והגבעות הסובבות. אפשר בקלות להחנות בכפר, בקצה הדרך הסלולה ולרדת למנזר ברגל. טיול נחמד, לא חייבים להיות מטיבי לכת בשביל זה. האיזור כולו מכוסה בצמחיה ומזכיר לי את הגליל, בצידי הדרך סלעים בתצורות יפות ובמקומות מסוימים חוצים את הדרך פלגי מים. ליד הכניסה למנזר, גדר אבן מכוסה בטחב, ופינה שקטה בה ניתן לעצור למנוחה, להתרגעות וללגימת מים מברז הנובע מהסלע.

כדברי הגברת הזקנה שפגשתי בדרך, המנזר היה סגור וריק מאדם. כל שנותר לי היה להיזכר באחד מהביקורים הקודמים שלי במקום.

המנזר עצמו נבנה בתצורתו הנוכחית באמצע המאה ה 19, באישורו של הסולטן אולם, הוא בנוי כנראה על יסודות כנסיה אורתודוקסית עתיקה עוד מהמאה ה 14 מלפני התקופה העות'מאנית. ליד מבנה המנזר נמצאת גם כנסיה קטנה ומגדל הפעמונים המרשים ששופץ לאחרונה. מכאן, נשקף נוף יפיפה לכל הסביבה ובעיקר ניתן לחוש את השקט והשלווה.

מספרים, כי מגדת העתידות מפטריץ' Baba Vanga נהגה לבקר כאן היות והמקום עצמו נחשב לאנרגטי ביותר.


כנסיית המנזר היא בניין אבן מסיבי הבנוי במתכונת של כנסיה בעלת שלוש ספינות: התווך הראשי המופרד באמצעות עמודים מעוטרים בציורים נאים משתי ספינות המשנה שלצידי התווך הראשי. בנוסף, קיימת בכנסיה בקומה השנייה גם "עזרת נשים" הכוללת מעקה מוגבה הנועד להפריד את הנשים מהגברים. על הקיר ב"עזרת נשים" קיים ציור של נערה הצופה ומתגנדרת מול המראה. ומי מחזיק את המראה? לא אחר מאשר השד או השטן. בעבר, היתה כתובת על הקיר: "נערה המתקשטת הרבה ומתגנדרת-השטן מחזיק לה את המראה". הכתובת הזאת הוסרה, וכיום אין לה זכר.



החלק המעניין ביותר נמצא באכסדרת העמודים בחזית הבניין ליד הכניסה. הקיר והתקרה מצוירים בציורי קיר בסגנון נאיבי (יותר דומה לקומיקס מאשר לפרסקו קלאסי), על ידי אומן בלתי ידוע. כאן מתוארות סצינות מיום הדין (Last Judjment): חוטאים והעונשים הנוראיים שיוטלו עליהם. מן הסתם הרעיון היה ליצור מורא בלב האנשים הפשוטים, ולהשפיע השפעה מוסרית על המאמינים. כך, הפרת עשרת הדברות תגרור ענישה ועינויים שהשטן והשדים עושי דברו יטילו על החוטאים. אחד מהציורים מתאר את הטוחן המשקר והמרמה וקושרים לו את אבן הריחיים על צווארו כדי להזכיר לו את חטאיו. דוגמא אחרת היא חוטאים שלא חזרו בתשובה וכפרו על חטאיהם, נקשרים בשלשלאות ונלקחים לפיה של מפלצת.



ציור נוסף מתאר את הנביא ישעיהו ואת מותו בידי המלך מנשה (עפ"י אגדה, ישעיהו נמלט מפני המלך מנשה ובמהלך מנוסתו התחבא בתוך עץ. העץ נוסר וכך ישעיהו נרצח ומצא את מותו). לא נכנס האם זה מדויק היסטורית או לא, היות וישנו יותר מהסבר אחד למותו של ישעיהו.


למנזר שמות רבים: מנזר צ'ורילובו, מנזר סינט ג'ורג, מנזר Gega, מנזר איגומניצה, המנזר עם ציורי השדים. כאמור, המנזר היום אינו פעיל והוא משמש לתפילה רק בשלושה מועדים עיקריים: יום הפטרון-סינט ג'ורג, יום פטרוס הקדוש, ויום הולדת מריה הקדושה.

ובכן, בעודי עומד בפתח המנזר ומתבונן בשער הנעול גמלה בליבי החלטה לחפש את הנזיר/הכומר האחראי כדי שאוכל מולו לתאם ביקור ראוי במקום.


זכרונות מ"יופיו של החטא"

חזרתי לצומת ממנה ירדתי למנזר ופניתי ימינה בדרך שנראתה מובילה לכיוון הכפר Churilovo. מטרים ספורים לאחר מכן, גיליתי שמדובר בשביל עפר. ולא סתם שביל עפר אלא שביל מפותל שבולדרים רבים משובצים בו. לא הייתי בטוח שבכלל מדובר בדרך הראויה למכוניות. התחיל להחשיך ונזכרתי בסצינה מהסרט "יופיו של החטא" תציצו: https://youtu.be/4RU0KptW-5s. לפתע ראיתי באופק 'לאדה' מקרטעת בדרך היורדת מטה ולכן החלטתי להמשיך עוד קצת במעלה הדרך. (בכל מקרה, לא מצאתי מקום ראוי להסתובב על עיקבותיי).

התחיל להחשיך. אחרי עוד עיקול אני רואה בית קטן ולידו גינת ירק. אישה אחת מעבדת את הגינה. ירדתי מהרכב.

"אני לא מכירה אותך, אתה לא מהסביבה"

"נכון, אני מטייל בסביבה. אני מחפש את הנזיר האחראי על המנזר. את יודעת איפה אני מוצא אותו"?

" אתה מתכוון לאב קיריל. הוא לא מכאן, הוא מהכפר הבא מ קוקורחצ'בו".

בשלב הזה הבנתי, שהיום אני לא אמצא את האב קיריל. כבר החשיך למדיי, הכפר הבא עוד בהמשך ולא ראיתי בסביבה חבר'ה שיסחבו לי את האוטו ב"מסע אלונקות" לכביש הראשי ("יופיו של החטא -כבר אמרתי...").


אחרית דבר

ההרפתקאה לא הסתיימה אלא רק התחילה. עכשיו אני כבר יודע מתי המנזר פתוח ומתי לא. אני גם יודע את שמו של האב האחראי (האב קיריל). תהיה לי עוד סיבה להגיע והפעם אצא במסע רגלי מ Gega

ועד Kukurahchevo. המרחק הוא בערך כ-5 ק"מ. ביום טוב עם קצת לוקנקה, באניצה, עגבניה בשלה וקצת ראקיה אלך להשלים את משימת החיפוש. ליתר ביטחון רשמתי גם את הטלפון של "משרדי המועצה המקומית" של כפר Gega. אם לא יעזור, לא יזיק. עוד נפגש.























 

מעניין אתכם? רוצים לדעת עוד? להתעמק? לחוות? לטייל איתי בבלקן?

השאירו פרטים ב׳צור קשר׳ או הרשמו ל Newsletter שלי ונהיה בקשר



bottom of page