מלניק היא העיר הכי קטנה בבולגריה. מונה, כ-400 תושבי קבע. בעונות השיא של התיירות, יש מן הסתם במלניק יותר תיירים מתושבים. מלניק נחשבת ל׳עיר הכי קטנה בעולם׳. ספק עיר, ספק עיירה היישוב נפרס משני צידיו של הרחוב היחיד שקיים בה. בתי היישוב בנויים על המדרונות התלולים שמשני צידיו של הרחוב היחיד ביישוב וביניהם שבילים מרוצפים באבן מקומית. חלק ניכר מהבתים משמשים כבתי אירוח, מלונות משפחתיים, מסעדות וחנויות לממכר יינות או מזכרות לתיירים.
מלניק נמצאית במחוז בלגואבגרד (Blagoevgrad) ומסונפת לשטח השיפוט של סנדנסקי (Sandanski). העיר נמצאית בדרום מערב הרי פירין (Pirin), השטח בעל מבנה גיאולוגי ייחודי לסביבה הנקרא "הפירמידות של מלניק".
בשטח של כ 17 קמ"ר מתרוממות פירמידות של אבן חולית מעורבת עם קונגלומרט. התוצאה של "הפיסול הטבעי באבן" ,תצורות נוף מעניינות: פירמידות, ארובות, פטריות ומבנים גבוהים המגיעים עד ל- 100 מטר גובה בקירוב, הן תוצאה של ארוזיה של מים בעיקרה (גשם וחתירת מי הנחלים). מצד שני, ההרטבה של השכבה העליונה של האבן כתוצאה ממשקעים והייבוש המהיר בשמש, יוצר שכבה עליונה של חימר שהוא אטום למים. כך, שהסביבה מושפעת מכוחות הטבע ומהניגוד הקיים, כפי שתואר לעיל. גם לרוח יש משקל בעיצוב הצורני, אם כי במידה פחותה מאשר המים. לא נדיר לראות בעונת החורף את כביש הגישה לעיר מכוסה כולו בחול, כתוצאה מהגשמים או מהפשרת השלגים.
המתיישבים הראשונים בסביבה היו התראקים. כאן בסביבה ישב שבט בשם Medi, ובנו המפורסם ביותר היה "ספרטקוס", העבד שנלחם ברומא בראש צבא של עבדים משוחררים (המאה הראשונה, לפני הספירה).
אחר כך הגיעו לכאן הרומים. השריד המפורסם ביותר בעיר הוא הגשר הרומי העתיק מעל לנחל מלניק (הגשר קיים עד היום, בין כמעט 2000 שנה !).
אחר כך הגיעו השבטים הסלאבים והבולגרים. במאה ה 13 הגיעה העיר לשיא פריחתה, בין השאר מכיוון שהייתה עיר "ללא מכס", שסחרה עם דוברובניק עיר נמל לחופי הים האדריאטי (תחת שלטון נסיכות ונציה).
בעקבות הכבוש העותומני, ירדה העיר מגדולתה ודעכה, עד לתקופת התחייה הבולגרית במאה ה 18-19. גידול טבק וענבים לייצור יין הביאו לעיר שוב פעם פריחה. ייצוא היין לאנגליה ולאוסטריה, יחד עם התמחות של בעלי מלאכה בתחומי עיבוד העץ (קישוטי כנסייה ועיבוד עץ בכלל) תרמו לכך. בעקבות שחרור בולגריה וועידת ברלין, הפכה העיר לעיר יוונית אולם, במלחמת הבלקן הראשונה (1912) נכבשה העיר על-ידי הבולגרים ומאז היא עיר בולגרית.
בשיאה, במאה ה 18 התגוררו במלניק 20 אלף תושבים, והיא כללה 1,300 בתים וכ- 70 כנסיות! מאוחר יותר בעקבות שריפה גדולה, שוב נחרבה מרבית העיר ועיקר תושביה שהיו יוונים עזבו ליוון. גם תוצאות מלחמת הבלקן השנייה לא היטיבו עם העיר שנותרה בולגרית אולם, אוכלוסייתה התדלדלה עוד יותר. כיום בשטח, ניתן לראות שרידים מאותן כנסיות אולם בגדול, הן לא שרדו.
מזג האוויר במלניק הוא בעל השפעות ים-תיכוניות: חם בקיץ וקר בחורף (מה שמסביר גם את העובדה שהאזור מתאים לגידולי ענבים לתעשיית היין).
תעשיית היין מהזנים המקומיים ידועה עוד מהמאה ה 14 ואחד מסוגי היין המקומי, מענבי "שירוקה מלנישקה" (Broad Melnik) היה היין האהוב ביותר על, לא פחות מאשר, סיר ווינסטון צ'רצ'יל שהיה מייבא יין זה מבולגריה.
מלניק ויין
בשנים האחרונות החלה מסורת של קיום פסטיבל יינות מלניק. השנה הייתה השנה העשירית לקיום פסטיבל זה. בגדול ישנם שני אירועים בהם נוהגים לחגוג את נושא היין לציון "מחזור הגידול". הראשון, מסמל את זמירת הגפנים – גיזום הענפים למטרות התחדשות הצמיחה ו"שבירת" תרדמת החורף, לקראת שלב הלבלוב והפריחה באביב. השני, מציין את תחילת הבציר. כך, מדי שנה מחזור גידול מסתיים וחדש מתחיל תחתיו.
על-פי לוח השנה המסורתי בדרך כלל, נהוג לחגוג את המועד הראשון ב-1 לפברואר כיום המציין את "טריפון קטום האף" (Trifon Zarazen), שהוא ה"דיוניסוס של הבולגרים". זהו הקדוש שאחראי על היין וגידול הגפנים, ובכלל על "לעשות שמח". האגדה מספרת, שהוא לעג למריה הבתולה-אם האלוהים ולכן היא קללה אותו ואיחלה לו שאפו ייחתך. יש לזכור שמהבחינה הסימבולית, בעת העתיקה האף היה סמל לגבריות. כשסיפרו לאשתו של טריפון שעבד בכרם את הבשורה שבעלה נפצע ואפו נחתך, היא רצה לשדות לראות "הכצעקתה". היא פגשה את טריפון וראתה שהאף בריא ושלם. אמר לה טריפון "איך אני יכול להיחתך כאשר אני אוחז במזמרה המכוונת כלפי מטה, בעוד אפי מתנפנף לו מעל?". ובעודו מתאר את הסיטואציה, הניף את המזמרה אל על וקטם את אפו ללמדך, שאסור להתגרות בגורל.
מהבחינה הפרקטית-שיווקית, להבדיל מהבחינה המסורתית נהוג לקיים את אירוע הפסטיבל בסמוך ל-14 בפברואר (סביב Valentine's day- חג האוהבים). הבולגרים לא תמיד מדייקים ולפעמים "מעגלים פינות". השנה, מסיבות של מגבלות הקורונה, החליטו הרשויות על איסור עריכת פסטיבלים במועד המקורי ולכן האירוע התקיים ב 5-6/03/2022.
ראש העיר נאם, אנשי הדת ממנזר רוז'ן הסמוך ברכו את הגפנים ואיחלו שנה ברוכה ויבול שופע, ולהקות ריקוד מפטריץ' (Petrich) הסמוכה ומסנדנסקי חוללו במיטב הריקודים המסורתיים והחגיגה החלה. ברחוב הראשי (שהוא כאמור, גם היחידי) מוקמו באסטות של מיטב היקבים באזור, כך שכוסית יין וקבאב בולגרי היוו תקרובת פשוטה, סימלית אך חגיגית.
לסיכום, ישנם הרבה סיבות להגיע למלניק בעת טיול בבולגריה: עיירה קטנה שהזמן עמד בא מלכת. אפשר להגיע לכאן בסתם יום חול ולהינות מארוחה מסורתית טעימה, מטעימת יינות מאחד היקבים שבסביבה הקרובה (בכניסה לעיירה ישנה רשימה מסודרת ומפה המפרטת איפה ללכת ומתי), לבקר במנזר רוז'ן הנמצא כ-10 ק"מ מהעיירה בקצה של כביש פתלתל. המנזר מרשים ומהחצר נשקף גם נוף פנורמי של הפירמידות של מלניק. אפשר גם לנסוע לכפר הקרוב קאשינה (Kashina) ומשם לצאת לטרק קצר למפל סקוקה ( Skoka Waterfall). בדרך, עוברים בתוך מנהרה קצרה שנחצבה באבן החול. מצידה האחד של המנהרה-"יש קליטה" ומהצד השני, כמו מסע בזמן "אין קליטה". נוסעים בשביל עפר ובסוף הדרך יוצאים לטרק קצר למפל. רצוי לעשות זאת בשעות היום ולסיים את המסלול לפני שמחשיך, כדי להימנע מאי נעימויות ברדת החשיכה. מלניק נמצאית גם בקירבה לעיר הספא סנדנסקי, הר הגעש הכבוי "קוז'וך" (Kuzhux) ואזור המעיינות החמים "רופיטה" (Rupite), המתחם של "נוסטרדמוס הבולגרית" מגדת העתידות "באבא ואנגה" (Baba Vanga), שרידי העיר הרומית העתיקה "הרקליאה סינטיקה" Herklea Sintika)) ועוד נקודות עניין וטבע מתפרץ. על כל אלה – בהמשך.
רשמים מפסטיבל היין ב Melnik מרץ 2022:
אירוע בעל אוריאנטציה שיווקית אבל גם בעל חשיבות פולקלוריסטית, לציון תחילת מחזור הגידול של הגפן, לאחר תרדמת החורף. גם שילוב של מוסיקה ומחול המאפיין את אזור פירין שבדרום מערב בולגריה, כולל השפעות אתניות שמעבר לגבול.
מעניין אתכם? רוצים לדעת עוד? להתעמק? לחוות? לטייל איתי בבלקן?
השאירו פרטים ב׳צור קשר׳ או הרשמו ל Newsletter שלי ונהיה בקשר
コメント