top of page

קופריושטיצה (Koprivshtisa) – מקום בו היסטוריה וארכיטקטורה פוגשים בטבע ופולקלור

עודכן: 23 במרץ 2022

יישוב חקלאי, בו הזמן עצר מלכת, מתעורר לחיים אחת ל-5 שנים ומתעטף בצבעוניות לקראת אירוח פסטיבל פולקלור כלל בולגרי. צעדתי דרך רחובות העיירה שנוסדה במאה ה-14, הבתים והסמטאות מספרים את סיפורה המרתק, עליו ארחיב כאן. בהגיעי אל הגבעה עליה נערך הפסטיבל קידמו את פני צלילי מוזיקה בלקנית, נגנים וריקודים עממים שהכניסו אותי לאווירה בולגרית משוחררת וקסומה.

Koprivshtisa Festival
Koprivshtisa Festival | צילום: אורי לוי

נניח והגעתם לבולגריה, לשופינג או לקזינו בערים המרכזיות, לחופשת סקי בהרים, או ל"בטן –גב" בחופי הים השחור, ומתחשק לכם להחליף אוירה – הבחירה האולטימטיבית לטעמי צריכה להיות ביקור בקופריושטיצה (Koprivshtisa). עיירה קטנה וקסומה, שמשמרת הווי כפרי וניחוחות עבר של תקופת התחייה הבולגרית מהמאה ה-19.


קופריושטיצה נמצאת כ 120 ק"מ מזרחית לסופיה וכ 80 ק"מ צפונית-מערבית לפלובדיב וניתן לשלבה בקלות, כטיול יום מכל אחת מערים אלו. לבאים מאזור הים השחור, הדרך ארוכה יותר ולא תתאים לטיול של יום. יחד עם זאת, לשוחרי הטבע, השקט והשלווה בהחלט ניתן להישאר בעיירה ללינת לילה ולטייל בסביבה. בעיירה ישנם מלונות קטנים וחדרים להשכיר. העיירה נמצאת ב"סרדנה גורה" (Sredna Gora) – רצועת ההרים מדרום לשרשרת הרי הבלקן (Stara Planina) המבדילה את מישורי תראקיה מ"עמק הוורדים". נחל הטופולניטסה (Topolnitsa) מחלק את העיירה במרכזה, וניתן לחצות אותו במקומות שונים באמצעות גשרונים להולכי רגל ובחלקם לכלי רכב. בתי העיירה משתרעים לאורך הנחל משני צדדיו ולאט לאט מטפסים על הגבעות הגובלות בנחל. טיול רגלי בסמטאות האבן הצרות העולות ומתפתלות, בין בתי הכפר הרגילים ובתי המוזיאון, עשוי בהחלט לרומם את הרוח, לתרום לשלווה וגם לכושר הגופני. למטה, בכיכר המרכזית ובסמיכות לה ישנן מספר מסעדות המגישות אוכל בולגרי פשוט, טעים ומשובח.




העיירה, מקודם כפר קטן, קיימת מאז המאה ה- 14, מתחילת התקופה של השלטון העותומאני בבולגריה. באותם שנים, שימשה מרכז חקלאי לגידול מרעה ותושביה היו מבוססים למדי מהבחינה הכלכלית. כתוצאה מכך, שימשה לא פעם מטרה להתקפות של שודדים ונהרסה פעמים רבות. היות והיה בה פוטנציאל כלכלי והיא שילמה מיסים כסדרם לשלטון העותומאני ששלט בבולגריה כ 500 שנה עד לשלהי המאה ה 19, קיבלה העיירה מעמד מאין אוטונומי מה שאפשר לה להתבסס ולפרוח. כפועל יוצא מכך, החלו עשירי העיירה לבנות בתים בסגנון ששילב בניה באבן עם בנייה בעץ, תוך שימוש בצבעים קורנים בגוונים של כחול אינדיגו, אוקרה, אדום ועוד, בשילוב עם ציורי קיר, תחריטי עץ, גזוזטראות, כרכובים ושאר קישוטים . כל אלה ידועים כסגנון המזוהה עם תקופת התחייה הבולגרית ששיאה במאה ה 19. המבנים היפים ביותר והמפוארים ביותר משמשים עד היום כבתי מוזיאון. בכיכר המרכזית של העיירה ניתן לרכוש כרטיסי כניסה בודדים, או כרטיס קומבינציה למספר בתי –מוזיאון והכל במחירים שווי נפש. לחלק מהמוזיאונים שבבעלות פרטית, צריך לרכוש כרטיס כניסה בנפרד. בהחלט שווה. בין כל אלה אזכיר את:Karavelov House, Oselkov House, Kabaleshkov House

מקומות עניין נוספים הם: הכנסיה Sveta Bogoroditsa (Holy mother of God) , גשר "הרובה הראשון", האנדרטה של Benkovski, ומאוזוליאום "אפרילטסי" (Apriltsi). לבד מהערך הארכיטקטוני והאומנותי של האתרים המצוינים, יש לאתרים אלו גם הקשר היסטורי להתקוממות הידועה בשם "ההתקוממות של אפריל".


Oselkov House
Oselkov House | צילום: אורי לוי

האימפריה העותומנית, שלטה בבולגריה במשך כמעט 500 שנה בין המאות ה 14 עד ה 19. בתאריך 20 באפריל 1876 החלה בקופריושטיצה התקוממות לשחרור מהעול העותומאני. ברמה הארצית התכנון המוקדם היה להתחיל בהתקוממות בחודש מאי אולם, הנסיבות גרמו להתקוממות בקופריושטיצה לפרוץ בצורה בלתי מתוכננת, מוקדם יותר, ביום הזה. הירייה הראשונה נורתה מהגשר, פעמוני הכנסייה בישרו על התחלת המרד ו"מכתב הדמים" חתום בדמו של נציג השלטון העותומאני בעיירה נשלח על-ידי Todor Kabaleshkov מנהיג המרד בעיירה ל Georgi Benkovski לוחם ומפקד הכוח שכונה "היחידה המעופפת" בשל תעוזתה והצלחתה בגיוס לוחמים מתושבי הכפרים בסביבה, ששהה באותה עת בעיר הסמוכה Panagyrishte, שם מוקמה המפקדה האזורית. מנהיגי ההתקוממות היו צעירים אידיאליסטים חדורי רוח מהפכנית ושאיפה לעצמאות, שהושפעו ממגמות של שיוויון ודמוקרטיה ומהמהפכות הצרפתית והאמריקאית אולם, היו חסרי ניסיון קרבי משמעותי. ההתקוממות נכשלה היות והיא לא הפכה להתקוממות עממית וההמונים שהיו אמורים להוות את עיקר הכוח להתנגדות לא הצטרפו למאבק. יתר על כן, מנהיגי ההתקוממות נהרגו בקרב, או שנתפשו על-ידי העותומאנים והוצאו להורג. בחלק מהמקרים תפישתם של המנהיגים הייתה בעקבות הלשנות ובגידות של מקומיים.

העותומאנים נקמו בבולגרים , בכל אותם מקומות שנטלו חלק בהתקוממות, ובצעו במקרים רבים מעשי טבח באוכלוסייה האזרחית (על האירועים ב Batak, ועל המלחמה הרוסית-טורקית שהביאה בסופו של דבר לשחרור בולגריה מהעול העותומאני, בפעם אחרת). קופריושטיצה ניצלה היות ומעמדה הכלכלי אפשר לה לשלם שוחד ניכר כמו-גם, העותומאנים לא רצו להרוג את הפרה החולבת...



Todor Kabaleshkov Statue
Todor Kabaleshkov Statue | צילום: אורי לוי

Lyutov House
Lyutov House | צילום: אורי לוי

אז על היסטוריה דברנו, ארכיטקטורה גם ומה עם הפולקלור?

ובכן, מאז שנת 1965, מתקיים בעיירה בכל 5 שנים יריד פולקלור שבו נוטלים חלק מקהלות זמר עממי, להקות ריקוד עממי, ונגנים בכלים בולגריים עממיים מכל קצוות בולגריה. במשך 3 ימים מתקיים במישור שליד הנחל מחנה אהלים המארח את כל המשתתפים מהכפרים והערים שבאים לקחת חלק באירוע. האירוע מתקיים על אחת מהגבעות, באחו הצופה אל העיירה, על גבי 6-8 במות והציבור מוזמן לצפות באירוע. בסוף כל יום מתקיימות בעיירה באופן מאולתר הופעות רחוב והכל משולב ב Street Food בולגרי ובאווירה משוחררת.

היריד האחרון היה מתוכנן להתקיים בשנת 2020 ונדחה כבר פעמיים עקב מגיפת הקורונה.

לכל אוהבי המוסיקה והפולקלור הבלקני – אירוע זה הוא אירוע חוויתי בצורה בלתי רגילה ומאפשר מקרוב הצצה לתוכן ותרבות של עולם הולך ונעלם.

ביקרתי בעיירה פעמים רבות, הן לכבוד יריד הפולקלור, והן סתם כך. בכל פעם גיליתי פינת חמד חדשה ומקום נוסף להתעכב בו.מסוג המקומות שהזמן עצר בהם מלכת. מצד אחד, ישוב חקלאי פעיל ותשתית תיירותית שמאפשרת שהייה נעימה במחיר שווה לכל נפש, ומצד שני הזדמנות לחוות עולם הולך ונעלם, להתחקות אחר מאורעות היסטוריים שהשפיעו על גורלו של עם שלם. ההתקוממות של אפריל 1876 נכשלה אולם, שרשרת האירועים לאחר מכן, הביאו לשחרור בולגריה מהעול העותומאני בשנת 1878.








 

מעניין אתכם? רוצים לדעת עוד? להתעמק? לחוות? לטייל איתי בבלקן?

השאירו פרטים ב׳צור קשר׳ או הרשמו ל Newsletter שלי ונהיה בקשר



Comments


bottom of page