מקום של שלווה, מים טובים ונוף קסום ומלטף.
"סרדנה גורה" - בתרגום חופשי זהו "היער האמצעי" (מזכיר את Middle Earth), נשמע כמו חלק מעולמם של ההוביטים. במציאות, זהו רכס הרים בבולגריה המבדיל את מישורי תראקיה האדירים מרכס הרי הבלקן ובדרך יוצרים את עמק הוורדים בואכה Kazanluk. זהו המרכז של בולגריה. זה לא רק המרכז הגיאומטרי, אלא גם ה"נשמה" של בולגריה. אם רוצים לחוות את בולגריה ה"אמיתית" מומלץ לטייל ב Sredna Gora. מקומות כמו Karlovo, Kalofer, Sopot, Koprivshtiza, הם מקומות עליהם גדלים ומתחנכים דורות של בולגרים. כאן נבט והתפתח האתוס הבולגרי, ומכאן יצאו הגיבורים הלאומיים שהובילו את תנועת התחייה הבולגרית לשחרור מהעול העות'מאני אחרי 500 שנה של עריצות.
כשאלוהים חילק את הארץ לבני כל העמים, לא נותרה פיסת אדמה עבור הבולגרים. התמהמהו כנראה. אבל האלוהים שהוא כידוע רחום וחנון, התרצה ונתן להם חלקת אדמה, מ"אוספו הפרטי". למה אני מספר לכם את כל זה? כי בעיניי, אזור זה הוא קסם של מקום. מצד אחד, בעל משמעות היסטורית, רווי במסורת ובעל משמעות אתנוגרפית (למתעניינים) ומצד שני, מקום של יופי טבעי ופראי - של הרים, עמקים החורצים את האדמה, של מישורים פוריים, של נביעות מים מינרליים טעימים ביותר, של מפלים, נהרות, אויר פסגות צלול, של שקט, יופי ושלווה (למסתלבטים).
בחרתי לספר לכם הפעם על עיירת ספא קטנה בשם חיסריה (Hissaria). שמו של היישוב השתנה פעמים רבות במהלך ההיסטוריה. בעבר נשאה העיר שמות כגון אוגוסטה, דיוקלטיאנופוליס, אלקסיופוליס וטופליצה. אקלימה הנוח של העיר והיותה מקום של נביעות מים מינרליים בעלות תכונות מרפא, משכו מתיישבים עוד מהתקופה התראקית, לפני 4,000 שנה . לאחר כיבוש הפרובינקיה של תראקיה על-ידי הרומאים במאה הראשונה לספירה, נבנתה כאן עיר רומית מפותחת סביב המעיינות המינרליים. בתקופת הקיסר דיוקלטיאנוס העיר התפתחה והוקפה בחומה בצורה. אל העיר אפשר היה להיכנס דרך 4 שערים גדולים. מהעיר הרומית נותרו שרידים מרשימים: מהחומה, מהשערים, האמפיתאטרון והמרחצאות. גם כיום, יותר מ- 1600 שנה אחרי שנבנו, עוד ניתן לראות קטעים ארוכים של חומה המתנשאת לגובה של 11 מטרים ואת השער הדרומי המתנשא ל 13 מטרים והידוע בשמו "שער הגמלים". לפי גרסה אחת השער נקרא כך על שם שיירות הגמלים שהיו עוברות בו בדרכן לעיר. לפי גרסה אחרת, השער נקרא כך היות ומעליו מתנוססים שרידים המדמים צורה של שני צווארי גמלים. בכל אופן, המחלוקת לא הפריע להקים בקרבת מקום מסעדה בולגרית אוטנטית בשם "הגמלים".
לאחר נפילת האימפריה הרומית, העיר המשגשגת ירדה מנכסיה וגורלה היה להיעלם בענני האבק של ההיסטוריה. בתקופת השלטון העות'מאני היא המשיכה להידרדר, ובשלב מסוים הייתה העיר רק מקבץ של בתים קטנים בתוך חורבות רומיות רבות, ששימשו את האיכרים מהכפרים הסמוכים כמקור לחומרי בניה.
רק במאה ה 17, בזמן השלטון העות'מאני, הוקם הישוב מחדש ואומץ השם הנוכחי. השם לקוח כנראה מהמילה הערבית "קאסר" המציין ארמון/מצודה או טירה והוא אומץ גם לשפה הטורקית (חיסר).
כיום, מדובר בעיירה שגרים בה כ 7,000 תושבים. מזג האוויר בה נוח. בחורף – לא קר מידי ובקיץ –לא חם מידי. העיירה משופעת בחורשות, בפארקים משובצים בשרידים מהעיר הרומית העתיקה בצד נביעות פעילות של מים מינרליים לרווחת התושבים ועוברי אורח. היחידים שקונים מים מינרליים בחיסריה הם תיירים שזה עתה הגיעו לעיר. די מהר מבינים שהמים הנובעים חינם אין כסף הם באיכות מעולה והמראה השכיח ביותר בין בני המקום הוא ההצטיידות שלהם בכדי פלסטיק למילוי מים בהם הם משתמשים לצורכי שתייה ובישול.
היות ואין בעיירה או בסביבתה מפעלי תעשייה מזהמים או בכלל, ניתן ליהנות מאוויר נקי, מים זורמים בשפע, תפאורה של ירוק - עד בגינות ובפארקים ומהמיית הציפורים, צרצור הציקדות ורפרוף הפרפרים בעונתם.
כשכבר הרגשנו "מקומיים", מילאנו את בקבוקינו במים מהמעיינות שבפארק המרכזי ליד המזרקה ומשם הלכנו לטייל במוזיאון הארכאולוגי, אח"כ במרחצאות הרומיים המרשימים ביותר, שנבנו במאה ה 4 לספירה. המרחצאות בנויים מלבנים אדומות וקירותיהן בעובי שבין מטר לשתיים. מהשרידים במקום ניתן לראות שהרצפה והקירות היו מחופים בשיש לבן. כמקובל אצל הרומים, המרחצאות כללו את החדר החם (Calderium), את החדר הקר (Frigiderium), אזור מנוחה, בריכות שחייה, חדרי טיפולים ועוד.
המשכנו לטייל לאורך החומות העתיקות ולבסוף קינחנו בביקור בקבר הרומי, שהיה קטן אך מרשים. הדרך למערת הקבר נוחה ונגישה ביותר. צועדים בשביל מוצל בתוך ספק חורש - ספק יער, כאשר לאורך השביל שאורכו כ- 300 מטר בעלייה מתונה, ניתן לפגוש המוני פרפרים ושפיריות בצבע קובלט מטאלי – תאווה לעיניים (הביקור נערך בחודש יולי).
נתעכב קצת על נושא המעיינות : בתחומי העיר נובעים 22 מעיינות חמים הנבדלים זה מזה בהרכבם הכימי-פיזיקלי, בטמפרטורה שלהם וביכולת הריפוי המוכחת שלהם, כך לפי עדותם של בלניאולוגים מומחים ויודעי דבר.
אציין רק את המים המינרליים ממעיין מומינה באנייה (בבולגרית: Момина баня) המכילים את הריכוז הגבוה ביותר של רדון, ונובעים בטמפרטורה של 41°C, ולכן לדברי מומחים בנושא הם המתאימים ביותר לטיפול במחלות אורולוגיות, מחלות של הכליות ובעיות במפרקים. המים מכילים מעט מינרלים, הם חסרי צבע וחסרי ריח, וטעמם ערב לחך.
מעיין נוסף הוא מעיין מומינה סלזה (בבולגרית: Момина сълза – "שושן העמקים") שמימיו מכילים מעט מינרלים, אבל מכילים יסודות קורט רבים – מנגן, אבץ, קובלט, נחושת ואחרים. שתיית מי המעיין מסייעת בטיפול במחלות של מערכת העיכול. הטמפרטורה של המעיין היא 42°C.
עוד מעיין בשם טופליצה הוא המעיין החם ביותר (51°C) ועליו נבנו המרחצאות הראשונות מתקופת הרומאים. כאמור, ישנם עוד מעיינות רבים.
בעיירה קיים מתחם ציבורי של מרחצאות מינרליים בשם "izvora" (בתרגום חופשי: הנביעה) שתמורת מחיר של כ - 10 לבה לאדם אפשר לבלות בו יום שלם. בשולי העיר הוקם מתחם חדיש יותר בשם Terme Di Hissar וגם שם אפשר להתרווח במחיר שווה לכל נפש, לרחוץ בבריכה או סתם להסתלבט ו......לנשום. פעולה טבעית אך מסתבר שאינה מובנת מאליה, בעולם שאנחנו מיטיבים להחריב בשיטתיות ויסודיות.
בנוסף לכל אלה, ישנם בעיירה מלונות נחמדים שבהם בריכות עם מים מינרליים וטיפולי ספא במחירים שווים לכל נפש וגם מסעדות אוטנטיות, שבהן תוכלו לטעום ממיטב המטבח הבולגרי הבלקני ומשלל דגי הנהרות שבסביבה (הפורל – הוא הלהיט המקומי. בבולגרית :пъстърва).
בקיצור, אם אתם מחפשים חופשת "בטן-גב" , בסביבה טבעית, באוויר נקי, ואווירה רגועה – זה המקום. חיסריה עשויה לשמש כמקום נופש לכמה ימים של התרגעות בחיק הטבע עם טאצ' אורבני אבל, גם כיציאה לסיורים בעתיקות העיר, במוגילות (מערות הקבורה) השונות של קברי המלכים התראקיים -נסיעה של פחות משעה צפון - מזרחה לכיוון העיר קאזאנלק ומעבר שיפקה, בקופריושטיצה וסטארוסל ועוד (על כך בנפרד ובפעם אחרת).
בשבוע הבא, אני נוסע לפסטיבל החמש שנתי למוסיקה עממית ופולקלור שבקופריושטיצה כך, שיהיו לי עדכונים לספר לכם ממש בקרוב.
מעניין אתכם? רוצים לדעת עוד? להתעמק? לחוות? לטייל איתי בבלקן?
השאירו פרטים ב׳צור קשר׳ או הרשמו ל Newsletter שלי ונהיה בקשר
Comments